#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה הדין הפירות שהוזכרו במשנה, כשודאי אינם מעושרים?<br>2. מה יסוד המחלוקת להלכה ולמעשה?	"1. רבי יוחנן - אי""צ לעשר, שרובם הפקר ואי""צ לעשר מספק. [וזה שכתוב במשנה ""דמאי"" - כך היא לשון המשנה במסכת זו, אע""פ שאינו רק לדמאי, וכמוכח מהמשנה שמכזיב ואילך (שהוא ודאי חו""ל) אין דמאי, ובודאי שאי""צ לעשר כלל גם לא מודאי]. רשב""ל - צריך לעשר, רק בדמאי שיש ב' ספיקות אי""צ לעשר. [ולכן כתוב במשנה ""דמאי"" ולא ""ודאי""]. [יש כמה קושיות על שניהם, והגמרא מתרצת את השאלות].<br>2. כשיש ספק אחד [אם הם מעושרים או לא] - לכ""ע צריך לעשר מספק, כשיש ג' ספיקות [אם הם של גוי או של יהודי, אפילו אם הם של יהודי ספק אם הפקר או לא, ואפילו אם הם של יהודי ולא של הפקר, שמא הם מעושרים] - לכ""ע אי""צ לעשר מספק, כשיש ב' ספיקות [שמא הפקר הם, ואפילו אם אי""ז הפקר, שמא מועשרים הם] - לרבי יוחנן - אי""צ לעשר מספק, לרשב""ל - צריך."	תלמוד ירושלמי/זרעים/דמאי/פרק הקלין/דף ב		
